נו,
אז מה אתה אומר, היה כדאי?
המור"קים, הו המור"קים.
האם הם מחליפים את הוורדים שאינם
על קברך? והשביל המיותם וטפיפות הרגליים באלמן.
את השם לא זוכרים לא מזכירים זה לא
משנה.
ילד טוב מרוקו. אז מה חידשה לך בעצם עליית הנוער; אלו רעיונות
גדולה של בני תמותה היא נטעה
לך בראש? כבר לא נולדים ילדים
כמוך, כבר לא קיימים האנשים; הם אחד משניים
לא אמיתיים, או מתים.
הניצרה, מה לה לניצרה, שנשברה.
מה ראו העיניים, מה עשו הידיים, מה מלמל הפה?
מה ראו מה עשו מה מלמל, מה.
מה שמות נתנו חבריך לילדיהם; והם לילדיהם שלהם.
מה גבורתך שמתלהגת לעייפה בפי רבים, בעוד שמך    
                   
                                 נשכח מליבם.

מה יודעים הממרקים את השלט הנושא שמך "מחנה נתן".
מה לחבריך, מה זכרונם מה? ריח חומר הנפץ , גופך החרוך, הדם.
האם עמדו עליך בביעותם, האם עמדו עליך כולם וסובבו את המבותר,
את שנותר, לראות עינייך המתות?
האם הבינו מקומם
בחור שנפער, האם הבינו מקומם.
האם שתקו שתיקותיך, האם צרחו צריחותייך?
האם ניתנה ידם להוריך
בדלפונם, באבלם, האם ניתנה ידם?
האם ילדם, נתן קלימי נתן שוורץ נתן קליין? האם ידעו לקחת
את שניתן בשתי הידיים
ולחבק
ובשם שתי העיניים שראו, והמוח שנאלם, והלב שלא ירא
והגוף שעט. האם ידעו לקחת
ולתת בחזרה את שניתן, נתן.
האם שמך מתגלגל במסדרונות ביתם
האם אוצרים הם בקירבם את שגופך בלם
האם שזור אתה במארג חייהם, בנשמתם.
או שמא
ככולנו, אף הם נתנו את כל שהיה להם לתת, בהענקת
אות המופת.
   ואתה, נתן,
       מת.



מור"ק- שיעור מורשת קרב (ר"ת).
נתן אלבז (1954-1934), הקריב את חייו כדי להציל את חבריו
בהשכבו על רימון שעמד להתפוצץ במהלך שירותו כחייל גבעתי. נתן
היה תלמיד ישיבה, שעלה ארצה בגיל 17 במסגרת עליית הנוער,
כשמשפחתו הענייה נותרת מאחור . מעשה ההקרבה שלו זיכה אותו
בציון לשבח מאת הרמטכ"ל ובעיטור המופת. "מחנה נתן" נקרא על
שמו.

                            והשאר צא ולמד