לילה קייצי, שינה עמוקה, חלום נבואתי?
מועדון לילה מעופש, אחרי הופעה.
בזווית העין אני רואה אותו שוב, כשבוע אחרי האמירה המטרידה
שלו, כשבוע אחרי ההחלטה שהוא הולך למות.
יצר הסקרנות שלי גבר על הביישנות והחוסר נעימות והחלתי לעקוב
אחריו, עקבתי אחריו במשך כחצי שעה עד שהגענו לתוך מעין מחסן
בקרבת המועדון, הוא נכנס ואני דולק בעקבותיו.
הייתי פשוט חייב לדעת איך ולמה הוא חושב שהוא הולך למות.
אומרים שהסקרנות הרגה את החתול, אבל זהו לא המקרה.
בתוך המחסן היה כל דבר שאדם צריך, מסתבר בדיעבד שהמחסן בעצם
הוא דירתו בעיר והוא רק נראה כמחסן כלפי חוץ. שהרי בפנים יש
עולם ומלואו.
התיישבתי איתו, כי הייתי חייב לדבר איתו, חייב לברר.
אבל הדבר היחידי שהצלחתי לעשות הוא, לקחת גיטרה ולהתחיל לנגן.
בלי יותר מדי דיבורים בלי שום כלום, פשוט לקחתי ניגנתי
והלכתי.

עמוס שוב הולך למות.