והיא שנגעה בשמים, היה לה כבר את הכל. ילדים אחרים היו חולמים
להיות כמותה.
משפחה אוהבת, תלמידה טובה, נראית לא רע בכלל. גם כסף לא היה
חסר, ובעולם הזה, כסף הוא שם המשחק - את זה היא כבר הבינה.
כשהיתה קטנה אמא היתה יושבת לידה שעות בלילות ומזמזמת "הילדה
הכי יפה בגן, יש לה עיניים הכי יפות בגן..." והיא היתה מחייכת.
כשגדלה, גם האגו גדל איתה, לעיתים אף התנפח למימדי ענק.
והיא שנגעה בשמים, היה לה כבר את הכל, וכמו בשיר, כשהיא היתה
בוכה כולם היו תמהים מסביבה איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה
הכי יפה.
הריקנות הציפה אותה, גילתה פתאום שכל חיה הם אשליה אחת גדולה,
שבעצם אין לה דבר מלבדה בעולם.
לאט לאט התרחקה מכולם,הפסיקה לטפח את עצמה, התיחסה בזלזול
ליקירה, והפכה את מחשבותיה למציאות,כעת היא באמת ה יתה לבד.
והיא שנגעה בשמים, היא לה כבר את הכל, אבל בעצם לא היה לה
כלום, ולכן היא עכשיו בשמים, משייטת לה בין מעמקי התכול. |