הציונות מצאה לה מטרה חדשה,מטרה ראויה.
לעצב בדור ב' -את פני המדינה.
מתוכנו המלכנו את בעלי השררה,
עסקנים המוציאים תוכניות מגרה
וכדבר האמירה: "בלשון אין עצם, היא מתגלגלת איך שהיא רוצה"
אותנו בטקטיקה של הפחדה,
מנטבים אל מטרה,
שהעשירים יתעשרו
והעניים יעבדו
ואם בדרך יאבדו,
אין ברירה- כי קפיטליזם אמריקאי הוא הדוגמא.
ואנו, כאורח הזוכר את הארוחה האחרונה,
מאפשרים להם במצב הביטחוני להטיל את האשמה.
אולי המנהיג הוא לא דמות,
אולי המנהיג הוא סוג של התארגנות.
על שלנו ועל עצמנו אנו צריכים לשמור,
מפני "גאון כלכלי" שאותנו יגמור,
ולא, חדשות לבקרים,להמליך על עצמנו - חמור.
כסף, ביטחון, בטיחות בדרכים,
מי יסביר לנו, לאן אנו הולכים,
מי יהיה לנו מורה נבוכים.
הציונות מצאה לעצמה מטרה חדשה,
לאחר תקומה - לשמור על אומה,
שמרגישה מעט אבודה.
יצירת חברה, שכל פרטיה חשובים,
גם החזקים וגם החלשים.
"אל תעזבני לעת זקנה"
מי ייתן, שגם החמור יזכה לעדנה,
להגיע לגיל שיבא ,
בלי לפחד ולהזיע,מאין הלחם יגיע. |