אני מרגישה מאוד יפה
וגם רגועה
        אבל
זה עדיין לא מספיק
היא אוהבת אותי
       אבל
זה עדיין לא מספיק
היא מתעניית בי
ושמה לב
אבל לא בצורה שאני שמה לב
ואולי היא מגיעה לזה לאט לאט בעזרת רמזים שאני לא שמה לב שאני
שמה.
ואני כל כך רוצה לדבר ולומר
ואני כל כך רוצה שכלום לא ישתנה לרעה, ככה זה קשה להפתח, מהפחד
הזה שזה לא יגמר אותו דבר.
כיף לי, הריקנות יותר מלאה ואני מרגישה קצת שלמות
וקצת לא
אני כ-ל כ-ך ק-ר-י-א-ה
ומצד שני
זה מביך וזה מסעיר וזה בכלל לא בטוח,
זה עוד לא שלם ביני ובין עצמי, אז איך אפשר לסדר תשובה בראש?