|
ביום העצמאות שנת שמונים וארבע
היינו ביחד והייתה לי סיבה
היו רבבות אנשים ברחובות
והייתי איתך והיו לי תקוות
ביום העצמאות זיקוקים באוויר
אתה ואני לאורך העיר
זוג חולצות כחולות יורדות אל הים
כי רציתי איתך לבד - בלי כולם
ביום העצמאות בעיניים עצומות
נשקתי לך בין דיונות חמות
ובוקר בהיר עלה על החוף
היינו תמימים וצעירים עד אין סוף
ביום העצמאות שנת שמונים וארבע
לא ידעתי שמכאן להבא
אזכור אותך תמיד כבחור הראשון
אזכור אותך ביום הזיכרון.
לזכר ל' לבנון 88 |
|
|
איזה כיף להיות
טרוריסט שהפך
לקדוש מעונה
שהפך למותג שהפך
לכסף שחזר
לטרוריסטים.
ברוך גולדשטיין
מאונן בקברו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.