לקראת יום השואה הזדהתי מאוד עם העצב והחלטתי לכתוב מכתב לכל
אלו שנרצחו בזוועה הזאתי..
אילו רק היה מען, הייתי שולחת...
שישה מיליון מכתבים יכולתי לכתוב אם רק יכולתי.
שישה מיליון מכתבים לשש מיליון אנשים.
שנהרגו, שנרצחו, שנשרפו, שנחתכו ואלוהים יודע מה.
אנשים יקרים שלי.
אני מרגישה שבזכותכם אני קיימת.
אני מרגישה שנתתם לי ולבני עמי את החיים שלנו.
אני מרגישה המון דברים..ואחד מהם הוא כאב כאב עצום.
חלפו הרבה שנים מאז...אנשים אולי כבר לא מעריכים ומכבדים את
היום הזה.
אבל אני כן..אני מרגישה שאתם נמצאים איתנו כאן.בארץ שלנו.
מגיע לכם.
ואני רואה שאתם אנשים חזקים.אנשים שהם הרבה יותר שונים מהאנשים
של היום.
ההיתי כותבת לכל אחד מכם מכתב.על כמה שאני מעריכה.
אתם נהרגתם בגלל שאתם יהודים.
אתם הושפלתם כ חיות בגלל שאתם יהודים.
אתם נלחמתם על האוכל שלכם.שמרתם כל פיסת לחם קטנה עד כאשר
תמותו ברעב.
כל שנה שעוברת אני רק רואה יותר ויותר כמה דברים עברתם ואני
פשוט בוכה.
בוכה כי גם אני ההיתי יכולה לעבור את זה.בוכה כי אני יודעת
שבלי המשפחה שלי ההיתי מתה..אני גם יודעת שלראות שיורים לאימא
שלי כדור בראש היה גורם לי לרצות כבר למות..בלי להילחם..לראות
שהורגים את אח שלי היחיד ואת אבא שלי ההיתי מבקשת מהם שירו בי
כבר.
אני לא יודעת מי אתם.אבל בכל זאת מרגישה קירבה גדולה .
בכל זאת מרגישה כיאלו אני גם ההיתי שם.שמזכירים את המילה
שואה.עולה לי תמונה בראש של חושך,רוע,ואפלה.אני רואה תמונות
בראש שלי שבחיים לא ראיתי.
ואתם עולים במוחי הרבה פעמים במהלך השנה בלי שום קשר ליום
המיוחד שהוקדש לכם..
אולי זה היה אכזרי אבל אתם נבחרתם ליהיות אלו שיסבלו למען
מטרה.
יש לי כל כך הרבה שנאה לאנשים שהרגו אותכם ...הרגו?!
רצחו!!רצחו!!השפילו!נזפו.
אלוהים ישמור כמה רמת סבל בן אדם יכול לסבול..
אני חלשה ליידכם.
אני רוצה לכתוב 6.000.000 מיליון מכתבים.
לאותו אדם שאהב לצחוק ולשיר..
לאותה בחורה שהתאהבה בבחור ולא זכתה לחיות איתו את חייה בגלל
שראתה איך הוא נלקח ממנה וכשגילתה שהיא לא תיראה אותו שוב
לעולם.
לאותה אימא שלקחו לה את הילד וירו לו בראש.
לאותו ילד קטן שלקחו לו את אימא ..את האימא שלו..שהוא כל כך
אהב.
להוא שרצה לאכול ובמקום אוכל חתכו לו את האצבעות..ונתנו לו
גרזן בראש.
לכולכם..
ראיתי תתמונות של הנעליים שלכם ...כולן אסופות יחדיו.
בכל זוג נעליים היה איש או אישה שרצו כמו כולנו לחיות.
וזה נלקח מהם בלי רשות ובלי טיפת רחמים..אלא רק רוע אכזרי
ושפל..
אז אנשים אני רוצה להגיד לכם תודה.!
תודה רבה..
ולסבא שלי שניצל מין התופת הזאת אך סבל גם הוא..
לא יצא לי להכיר אותך אבל אני מעריכה אותך ואת אחיך על ששדרתם
את הדבר האיום הזה.אני אומרת גם לך תודה.כי בזכותך אני
קיימת..
תודה לכם 6.000.000 נשמות טהורות.. |
