|
השמש זורחת
אבל אני שוקע
הדשא ירוק
אבל אצלי הוא שחור
הפרח פורח
אבל אני נובל
במקום לצחור לפרוח ולזרוח
אני נופל ומת.
לכל התחלה יש גם סוף
אבל אצלי יש רק סוף
אצל כולם האור הוא גדול
אצלי החושך גודל וגודל
החושך שמוביל אותי לאט
לאט לתוך התהום העמוק
והתהוםנפער לנו
ולתהום אנו נופלים
ולא נחזור לעולמי עד |
|
|
רגע,לא הבנתי פה
משהו, אז אם
חיים מהמכולת
בוגד באשתו עם
משה הסנדלר, איך
יכול להיות שחנה
שותה תה עם שתי
כפיות סוכר
ועדנה בכלל לא
אוהבת בזוקה?
זאת שלא הבינה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.