"תודה לך! אתה ממש מלאך!" אמרה רעות. היא נשקה לו על לחיו
והלכה לה לדרכה.
רעות הייתה מקרה ברור של חוסר ביטחון עצמי. היא חשבה שאף אחד
לא אוהב אותה. אומנם בעיה נפוצה, אך בהחלט לא חסרת משמעות.
המלאך, שאינו יכול לסבול לראות סבל כזה, טיפל בה. הוא דאג לה
והשקיעה בה את כל תשומת ליבו. הוא אהב אותה, וגרם לה להבין
שהיא יכולה להיות נאהבת. המלאך הסתכל עליה הולכת ועלה לביתו
הקט שבשמיים.

"תודה לך! אתה ממש מלאך!" אמר יריב. הוא חיבקו והלך לו לדרכו.
יריב היה מקרה ברור של נגררות. הוא לא היה מסוגל לעמוד על שלו,
ולא לוותר לאנשים הסובבים אותו. אומנם בעיה נפוצה, אך בהחלט לא
חסרת משמעות. המלאך, שאינו יכול לסבול לראות סבל כזה, טיפל בו.
הוא דאג לו. הוא השקיעה בו את כל תשומת ליבו. הוא גרם לו להבין
שהוא יכול להסתדר לבד והציל אותו מלהסתבך בקטטה בה אישפזו את
"חבריו".

תמיד נחמד שיש לך מלאך ששומר עליך ודואג לך,חשבו לעצמם רעות
ויריב, זה דבר נפלא! מישהו שידבר איתך. שישכנע אותך שיש סיבה
לחיות. שאתה באמת שווה משהו. מישהו שבאמת אכפת לו ממך. שיתתן
הכל, אבל הכל כדי שתהיה מרוצה. הוא לא מבקש תמורה מלבד אושרך
העילאי. באמת יצור נפלא הוא המלאך.
אך לא לרגע חשבו הם מי דואג למלאך...