החוכמה בחיים,
היא לדעת לשכוח מרגעים מכאיבים,
לא שמהלב נעלמים,
אך כבר לא חשובים,

לכוון ת'ראש כלפיי מעלה,
וללמוד לשכוח מכל החרא,

לבקש סליחה מהניפגע,
ולתת לו הרגשה מרגיעה,

אך לא תמיד אנשים סולחים,
אנו יכולים לשכוח ממעשים,
אל בלבם עדיין חרוטים,

רגעים כואבים חרוטים אצלם בלב,
ועושים בו פציעה של הרבה כאב,

גם אם נבקש סליחה ונתכוון,
זה לא תמיד את מעשיינו יעדן,

אנשים עם כעס בוער מבפנים,
שמתים לזרוק פצצה בפנים,
הם עדיין בוכים,
הם לא שוכחים,

אנחנו כבר שכחנו ממעשינו,
והם ישוב ויזכירו זאת בפנינו,

הם יתקעו סכין בלב,
על מה שעשינו שכואב,

הם לא ירפו לרגע,
ויעשו את האדם מייגע,

זיכרו לפניי שאומרים מילים,
שלא יתפוצץ לכם בפנים.