היא רועשת ושקטה
וגחליה לוחשות לי מילים של אהבה
אני אוהבת קטנות
בצורת פרח או ילדה
שהצמה שלה מסודרת ושחורה.
ומקלחת חמה.
מחבקת גם את מי שלא צריך
(אז ישר קרציה)
ומי שלא יכול איתי, שלא יבוא לידי.
אפילו משאלות של חנק מסתיימות
ואז סולחים.
תמיד סולחים
שנאה זה נטל.
ואיך פתאום התמכרתי לגלים שלה.
חזרנו לחדרה.
.all over again
ללכת ולקחת רק קצת מפעם , להתחיל מחדש,
לחייך הרבה, להריח פרח וצמיחה, לנקות את הגוף,
את הנשימה, את המחשבה.
ואיך פתאום חשבתי על פסח- חג מלא איחולים ותקווה
ובתוכו שקרים (לבנים?) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.