שלושה ימים שלמים בהיתי בתקרה.האולטרה היה הדבר היחיד שהאיר לי
את המחשבות,ולא עשיתי שום דבר אחר חוץ מלחשוב ולחשוב ולחשוב.עד
שחשבתי שהראש שלי הולך להתפוצץ.
הייתי בבאסה רצינית,ולא הבנתי לאיזה צרה נכנסתי,מה עשיתי בכלל
ואיך זה התדרדר ככה.
כי כולם יצאו פגועים בקטע הזה.והכל בגללי,בגלל שאני רציתי
אהבה.

הוא למד איתי בחטיבה שלוש שנים,וישב על ידי שנה שלמה.כל הזמן
היינו מעתיקים אחד מהשני או מזה שישב ממולנו.וצחקנו והיינו
ידידים טובים.ובשלב מסויים,אז,נדלקתי עליו.
ובגלל שעבר הרבה מאוד זמן...גם ירד לי ממנו.
לפני שנה וחצי בדיוק,כשהיה לי יומהולדת 16 הוא בא אליי,עם
חבר,ופה ושם...התחיל לו קטע עם חברה שלי ,שחברה הכי טובה שלי.
היה להם סבבה,לא יודעת מה עם רגשות אבל כיף ביחד הם עשו.
זה היה נראה לי דבר טבעי,שהוא רוצה אותה. ולא חשבתי על צד
אחר.

ולפני שבוע,פתאום קיבלתי הודעה,מאוד מיסתורית,ורציתי לדעת מי
זה...
הוא הדליק אותי עם המשחקים שלו וגם אמר שאני מכירה אותו אז
בכלל הסתקרנתי.
ויצאתי זבל מהעניין הזה.
באותו יום כבר גיליתי מי זה ונפגשתי איתו.והוא היה כזה מתוק.
ובגלל שאני מפגרת,לא חשבתי...וכשלא חושבים עושים טעויות.
התנשקנו ונוצר משהו,מכל המגע הזה.
יום למחרת,הבנתי שעשיתי טעות,טעות לא קטנה,שלא אמרתי קודם
לחברה שלי,שהייתה איתו בקשר,עליו.
אז הלכתי ודיברתי איתה,והתנצלתי,ומהצד שלה היה נראה כאילו הכל
טוב ובסדר, (כאילו לא עשיתי בכלל טעות...) אז המשכתי לדבר איתו
והתגלגלנו הלאה.
רק אחרי זה גילתי שאני זונה.ככה היא חושבת עליי.חברה הכי טובה
שלה הולכת להיות עם מישהו שהיא הייתה איתו בעבר זה מגעיל,ככה
היא אמרה בפירוש.
היא לא האמינה עליי.ועכשיו היא בונה את האמון שלה עליי מחדש.
זה יקח הרבה זמן,אבל מה לעשות,כשעושים טעות-משלמים
עליה.ולפעמים זה ביוקר.
הדיכאון זה חלק קטן ממה שעבר עליי,אני חושבת שגם השתנה בי משהו
לא מוגדר.
אז עכשיו אני יכולה רק לחשוב קדימה ולנסות לשפר דברים ביני
לבינה.
כי לפגוע בחברה הכי טובה שלך...לא עושה טוב ללב שלי.וגם לא
לשלה.