יוליאנה דוד / זרם |
העיר כולה שלכת קמלה
ערבה בוכיה, ערבה מתה
ולא ביקרתיה כשהייתה חולה
נסחף אהובי במעלה הזרם
החיים משכוהו אל הגבהים
כך חולפים ימי, בין מסגרת לתלם
עוברים על פני, עגומים וזהים
גם לי יעודי קרא מגבוה
הפציר בי לשמוט את כל שתחת רגלי
חבלים נועדו כדי לקרוע
אך שורשים, בדד נותרו שורשי
עם כל משאי- מכחול נובע
אצא לצייר להם שמי ארגמן
לכל תהום שהפכה מעיין בוקע
לכל נחל שזורם ביודעו לאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|