חשבת שראית את האור
כשפגש את שירך.
וכה הלומת יין היית,
לא חשת איך גונבה
נשמתך.
הוא לא הבין את השיר,
אהב מבלי לגעת בלב.
ואת התרת, מוסרת את הגוף,
בוכה על אובדן ושורדת,
מחכה ומייחלת לשיר שנעלם
ואינך יודעת על מה נפשך פוחדת.
וכשבאו השירים, נוגים עם הרוח,
קבלת את נשמתך הכבולה,
בונה חומה, אוצרת ומנחמת
ויודעת -
לעולם לא תקווי עוד
שיבין
לא את המלים
וגם לא את המנגינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.