עמנואל כהן / בנעילת שער |
כשכולן נפתחות
מרצדות עיני בחושך
אבי עושה הנפלאות.
בתחינה קווה אלייך
הענק ארוכה
קח מדאוב וסחי, אנא
שלח לי מחילה.
הוי אלי, עודני כאן
ההתקבלה זעקתי
רועד צופה לאה לכושר
אתה אחרון תקוותי.
בודד באדיר שקסמת
המוגן מהילתך
קרובים רחוקים ממני הלאה
כוחם רפה מתחילה.
בנהי מר בנעילת שער
נימזגת כוס עצבות.
מרבד חטאיי כמרקחת
שמרני אלוקי שלא אמות.
לך אלי תשוקתי
אנחתי ושמחתי.
לך אלי תשוקתי-
עפר ועפרים, לך אני.
1986
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|