סימונה ברנשטיין / כואב יותר מדי |
חלפו שלוש מאות שישים וחמישה ימים
מאז שעצמת עיניך.
בתחילה ביקרנו מדי שבוע,
להדליק נר נשמה ולקרוא יזכור.
בפעמים הראשונות, לא ממש קראתי
את התפילה. הכל היה מטושטש, לא ראיתי,
כאב וכואב לראות את האבן הדוממת הזו.
אתה, שנהגת להתלוצץ על כל דבר,
אתה שותק כעת. וזה עוד יותר כואב.
כשאני מגיעה לאוטו ומתיישבת,
הדמעות זולגות מעצמן. ואני שומעת
את קולך אומר לי ברומנית -
"פה של צחוק, לא פה של בכי".
והבכי מתגבר עוד יותר.
עכשיו, לא נבוא כל שבוע.
כואב יותר מדי.
25.4.03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|