ליטל לג / כנפי מלאך |
והשתלב בינינו, בני האדם.
אולי זה הגורל ששמע לזעקותיי,
ושלח אותו אלי.
הלב רוצה לבכות ולא מכאב.
הלב רוצה לומר לך, עד כמה אותך הוא אוהב
הלב עוד לא חש, רגש שכזה
והלב הוא איבר רגיש.
שלשלאות זהב, מחברות את נפשותינו
פוחדת שמא, יפרץ המנעול.
ולפתע תישאר, רק האשליה.
כבשת אותי, בקסמך האישי.
כישפת אותי, מבלי לשאול לדעתי.
ואני ציירתי לך, כנפים בדמיוני
אולי יבוא היום, ותעטוף בהם גם אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|