המכות האלה אני לא יודע איך להתמודד איתן.
אני לא יודע איפה לקבור את עצמי!
מה לעשות עם הרגשות האלה שבוערים בתוכי!

שורפים אותי את נפשי מבפנים החוצה.
אני מנסה להתאפק להחצין כמה שפחות!
להישאר רגוע אטום לסביבה.

אבל אני לא יכול זה כל כך קשה.
זה כל כך כואב!
להרגיש את זה.

זה יכול לבוא בכל צורה בכל זמן כלשהו מכל אחד
קשה לצפות לטוב,
קשה לסמוך על אחרים שלא יפגעו.

להאמין בהם או בעצמי אני כבר לא יכול.
ובלילות הייסורים תוקפים תמיד!
שורפים, שורפים מבפנים!

בלילות העצובים,בלילות הלבנים
כשאני יושב עם סיגריה מסתכל על העולם.
אני בוכה או סתם שותק מהחוץ לפנים.


הראש צועק, הלב מתייסר!
זה כל כך כואב זה כל כך שובר!
ואני כמו תמיד ממשיך להתפורר.

עד המכה הבאה.