אכזריות של אנשים זה דבר מיוחד. באמת. האדם הוא בעצם חיה,
לפחות על פי ההגדרות של כל החוקרים למיניהם. בנאדם הוא בסך הכל
בעל חיים מפותח. אבל איך זה, שאין אף חיה, אף בעל חיים, יותר
אכזרי מהאדם? זה רק כי אנחנו מפותחים יותר, ויש לנו דרכים
מקוריות יותר לגרום סבל לאחרים? אבל בעצם, תחשבו על זה - אין
אף בעל חיים, שום יצור חי, שגורם סבל לבני מינו או לאחרים, רק
לשם ההנאה שבדבר. באמת. הסבל שבעלי חיים גורמים זה לזה הוא לשם
צרכים בסיסיים וקיומיים פחות או יותר - רעב, צמא, טריטוריה,
הזדווגות. בשום מקום לא נמצא חיה שמתאכזרת לחיה אחרת, רק בשביל
ליהנות מזה. ואצל בני אדם? חופשי. כמה שיותר סבל - יותר טוב.
ככה, לפעמים, זה נראה. ולא, אני לא מדברת על כל המלחמות
המטופשות האלה, שבעיקרון יש משהו מאחוריהן, איזשהם ערכים או
משהו בסגנון. אני מדברת על הדברים הפשוטים ביותר...: ילדים
שעומדים במעגל ומרביצים לילד ששונה או חלש מהם; סוטי מין
שנהנים מהפחד של הבחורה שהם מטרידים; נהגים שנוהגים במהירות
מופרזת, בשביל הריגוש שלהם, ובשביל הפחד של הנהגים שנוסעים
לצדם על הכביש.
בכלל, אנשים הם עם אכזר. ואנוכי. ומה הפלא, שיש הרבה דוגמאות,
שבהם הדברים מצטלבים? סמים, אלכוהול, פציעה עצמית...  אנחנו
אכזריים לסביבה, ואכזריים כלפי עצמנו, וזה נובע מאנוכיות. יש
עוד הרבה דוגמאות. בסך הכל, אנחנו מזוכיסטים. ולא רק במישור
האישי. גם במישור הכלל-עולמי - מה הטעם במלחמה, כשאנשים
ומשאבים מתכלים במהירות, ואנחנו עצמנו נאלצים לשלם את המחיר?
בסך הכל, אי אפשר להאשים אותנו. מה אנחנו בעצם? חיה מפותחת
מדי, ששאר החיות הוקיעו אותה ברגע שהיא התפתחה יותר מדי. אז
אפשר בעצם להאשים אותנו על האכזריות והאנוכיות שלנו? לא, זאת
החברה שאשמה...
אנחנו בסך הכל אדם שונה שאף אחד לא הבין אותו כשהוא היה קטן...