מתי תבין שאני לא אוהבת אותך יותר?
מתי תבין שזה לא בגלל מישהו אחר.
מתי כבר תקלוט שאיבדתי עניין
ושאתה כלוא בעולם אחר הרבה זמן,
אני מקבלת בחילה רק מצליל קולך,
מחכה שתחזור לארצך הרחוקה,
מתחלחלת בתוכי כשאתה אומר שאתה אוהב אותי,
עברה כבר שנה ומתי תרפה ממני?

כל זיכרון מתוק שהיה לי ממך
נמחק, נהרס ונמחה בגללך.
חזרת אליי אחריי שנפרדנו, אחריי שגמרנו
אני בגרתי, השתניתי, אני מישהי אחרת,
ואתה אותו חן, ילדותי,נערי.

וזה הזמן להתוודות,
אהבתי אותך מסקרנות, מחוסר שביעות.
מהרצון לממש נשיקות, חלומות ופנטזיות אסורות.
אהבתי אותך בגלל הבלונד והעיניים התכולות
אבל עכשיו אין משיכה, אפילו הכבוד המינימלי נמחה.
וההבדל היחידי הוא שאני לא זו שבוכה
אתה עומד מולי , בלי שום כבוד עצמי
אומר שתחכה לי עד סוף הימים:"רק  תהיי שלי"
ומי היה מאמין שאהיה כל כך אחרת.
אני מפנה את גבי ומראה לך את הדלת..