יום אחד זה קרה, כל הדברים להם היא קיוותה,
מישהו שיחזיק את ידה ויגיד לה שלוש מילים מתוקות מדבש,
והיא מחייכת, יש תקווה, זה לא הכל רק שחור ולבן,
יש גם כחול, יש גם צהוב ויש גם אדום כמו נשיקה.
ובעודה חולמת, סיטואציות ממלאות את ראשה,
ולפעמים כשהיא נופלת לא אכפת לה, כי הוא שם לתפוס אותה,
מגונן עליה, ביום אחד כל מה שהיא רצתה נחת עליה,
משמיים קודרים הם הפכו כחולים,
והיא מחייכת, יש תקווה, הכל לא רק שחור ולבן,
יש גם סגול, יש גם ירוק ויש גם ורוד כמו לב פועם מאהבה.
והכל, הכל נראה כאילו הוא קרה ביום אחד, וכמה ברת-מזל היא,
שהיא מכולם, דווקא היא אותו קיבלה. ואותו היא אוהבת כל-כך.


מוקדש לבני פלמן