זיוה אפטר / בכמיהתו להתקרב |
השתתק
בכמיהתי להתקרב
השתתקתי
מרוב כמיהה התרחקנו
בכפות ידינו קור וזיעה
עינינו מתחמקות
כמו חיות בר חתוליות
החוששות מליטוף
ומקרבות גוף ברעדה
חוליה אחרי חוליה
ומייד הן אי שם בבריחה
ובשתיקתו מצאתי את שתיקתי
שהולכת עימי מתמיד
והוא בשתיקה
את חסרונותיו מצא
מימים ימימה
ואיש מאיתנו לא מצא
את הגשר
ואיש מאיתנו
לא שמר על קשר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|