היו היה גנן, ולגנן היה חלום, מאז שהוא היה קטן רצה הגנן להיות
לוחם, קאובוי, אביר, גיבור, ברברי, מכשף, שודד ים, לוחם חלל
ועוד...
לגנן היו הרבה פנטזיות, פעם הוא היה אביר שרכב בעולם בחיפושו
אחר צדק, פעם היה קאובוי שידע לשלוף אקדח יותר מהר מהעין, פעם
היה לוחם גדול שרכב על ציפור ענקית ונילחם ברוע, פעם היה גיבור
שהיה חיי ביערות ומציל ערים וארצות מפושעים שאיימו עליהן.
בינתיים בין חולם לחלום עבד הגנן בפארק ישן ונטוש שלא היו בכלל
מבקרים, לפעמים היו באות כמה זקנות לשבת על הספסלים אבל גם הן
לא באו הרבה.
הגנן אהב מאוד את הפארק ולא היה לא אכפת שלא היו שם מבקרים,
להפך הוא אהב זאת, הוא אהב את השקט, הוא אהב להיות שם לבד רק
הוא והפנטזיות שלו.
כשהגנן היה עובד הוא לא היה באמת עובד אלה יוצא להרפתקאות
שונות ומשונות, למשל:
כאשר היה גוזם את השיחים היה בעצם נלחם בדרקון ענק ומפחיד,
כאשר היה עודר הוא היה בעצם מחפש אוצר נסתר של אדום הזקן, כאשר
היה מנקש עשבים הוא היה בעצם הורג חיות פרא רעות.
או שסתם ישב לו וחלם...
וכך לגנן היו חלומות ופנטזיות רבות, ובינתיים כונה בסביבה
כ"הגנן המשוגע", כמובן שזה לא הפריע לגנן כי כל מה שרצה בחייו
היה להגשים את החלומות שלו.
ובאמת יום אחד בעת השקיית הפרחים הרגילה חשב לעצמו הגנן למה
שלא יגשים באמת את החלום שלו ויצא להרפתקה, "כן" אמר לעצמו אני
הולך לצאת להרפתקה, או שאני ימות בניסיון".
וכך עלה הגנן לגבעה הנטושה שעליה עמד הצריף הקטן שלו והשקיף על
הפארק וחשב לעצמו מה יעשה, ולבסוף החליט להפוך את הפארק לממלכה
שלו ושאף אחד לא יוכל להכנס עליה בלי רשות.
וכך במשך שנה שלמה הגנן הקים את הממלכה שלו בסוד, הוא אגר אוכל
ושיריין את הארמון שלו (הצריף) בעזרת אבנים כבדות (לבנים) הוא
אסף נשק עד שהיה לו חרב (מסור), קידון (קילשון) וקשת (ענף
שניסר אם חוט דייג ישן שנישאר לו). אז הוא התחיל לייצר לעצמו
שריון, אז הוא לקח את דלי הפח הישן וניקב בו שני חורים לעיינים
והרבה חורים קטנים קטנים לאוויר, אחר כך הוא שק ישן וריפד אותו
בתור שריון לגוף, אז הוא לקח כמה קרשים שנישארו לו והתקין
לעצמו מגן, את המגפיים שלו הוא עטף נייר כסף כדי שיראה אמיתי,
ולכפפות הגינה הישנות שלו הוא הוסיף קסקסים כדי שיהיו מוגנות.
לאחר זה הוא החליט שיש להוסיף לטירה שלו איזה שהיא הגנה אז הוא
לקח מקל של מטאטא והוסיף לו שפכטל של גינה וחיבר למריצה אם חבל
מסולסל כי שיוכל למתוח וכך יצר קתפולטה.
כמובן שהוא מילא את הפארק שלו מלכודות נגד אנשים שיחשבו להיכנס
סתם ככה לממלכה שלו.
ואז לבסוף הוא החליט שיש להסוות את כל הדברים שלו עד שיגיעה
רגע האמת, אז הוא אסף את כל הגזם במשך חודשים ותפר שמיכה וכיסה
את הקטפולטה ואת כל המלכודות שלו.

ואז לאחר כשנה של עבודה בסתר כאשר הכל היה מוכן הוא הלך לישון
מוקדם בלילה ואז כל האקשן התחיל...
למחרת הוא קם מוקדם בבוקר לבש את כל השיריון שלו, שם את החרב
בנדן, לקח לידו את הכידון ויצא לממלכה החדשה שלו הפעיל את כל
המלכודות, בדק שהכל עובד והלך לטירה שלו לקח שלט שהכין אתמול
בערב וכתב עליו "ממלכת פנטזיה,
                         הכניסה אסורה ללא אישור!!"
לאחר שגמר את כל זה התחיל בעבודתו החדשה
כמגן,גיבור,מלך,שר,ממשלה של הארץ שלו.
בהתחלה היה משעמם, אף אחד לא ניסה להיכנס לממלכה ואף אחד לא
היה בכלל ברחוב, אך לאט לאט התחיל הרחוב להתמלא באנשים אשר
הלכו לתומם. לאנשים שראו את השלט של הגנן היו תגובות שונות
ומשונות, איש אחד צחק על הגנן שעמד על המשמר, אחר הביט
בבילבול, סבתא אחת מילמלה משהו על הפירסומות של היום, איש צעיר
ומלא חיים צחק והביט בזילזול ואפילו היה ילד אחד שניסה להתגרות
בגנן ולהיכנס לממלכה, כמובן ברגע שהוא ניסה הוא קיבל מנת זבל
גינה הגונה בפניו מהמלכודת הראשונה והלך הביתה בבושת פנים,
הגנן רק קם באדישות ומילא במלכודת זבל חדש, אבל בתוך תוכו הוא
היה מאושר עד הגג.
וכך חלפו ימים מספר והתגובות של האנשים התרבו והתגוונו, אך
לגנן זה לא הפריע, לא הפריע לו אפילו שהילד שקיבל זבל גינה
בפנים הביא חברים שניסו כמשחק ליפלוש לממלכתו של הגנן ולהתגרות
בו, אך הוא נהנה מזה כי הם גם ספגו את תוצאות המלכודות שלו וגם
הם סיפקו לו אקשן.
לאחר כמה ימים נוספים אנשים התחילו להתקומם וניסו ליפלוש יותר
ויותר לממלכתו של הגנן, אך ללא הצלחה, מה שמוזר כי לפני הכרזת
הממלכה אף אחד אפילו לא חשב לעבור שם כי זה לא מוביל לשום
מקום. הכל היה בסדר עד שועד השכנים החליט שזאת חוצפה והתלונן
לעירייה, לאחר יום הגיע פקח של העירייה לפארק של הגנן, מוזר כי
כשהגנן הזמין את פקח העירייה כי השכנים זרקו לו זבל לפארק ז"ל
הוא בא לאחר שבועיים ואפילו לא עשה כלום.
עכשיו הוא עומד מחוץ לפארק ומבקש מהגנן להסיר את השלט, אך חיש
מהר והוא קיבל דלי מים על הראש, "הוא עבר את הקו" טען
הגנן,הפקח קם על רגליו אמר שזה לא נגמר, והלך לו לדרכו.
למחרת נחה לה ניידת נחמדת מול הגן ומתוכה יצאו שני שוטרים
חמורי סבר, אך הם לא הספיקו לצאת וכבר ספגו מקלחת פירות רקובים
מהקטפולה של הגנן.
כך לאחר נתחונות רבים על השוטרים והעירייה המרשעים שניסו לקחת
את אדמתו של הגנן.
הגיע היום של הקרב הגדול, מול הפארק נחו להם להם לא פחות משלוש
עשרה נידות משטרה וחמש ניידות של העירייה. הגנן התעורר מהר
התלבש התארגן ורץ לבדוק שכל המלכודות מוכנות. ואז זה הגיע
חמישה עשר שוטרים ניסול חצות את שער הפארק בשני מטרים קצרים של
ריסוס נגד חרקים נפלו להם השוטרים על הרצפה, וחיכו שיפנו אותם,
כאשר פינו אותם חבריהם הגנן לא התקיף מתוך כבוד לאויב. אך גם
הגל השני לא איחר לבוא, וחמישה עשר שוטרים נוספים ניסו לחדור
לפארק, אבל גם להם הספיקו שני מקלחות בודדות של זבל גינה מסריח
במיוחד. כנראה שלמשטרה נמאס ממשחקים כי עד מהרה זמזם לו באויר
מסוק משטרה קטן וחמוד אבל מטחי הפירות אילצו אותו להתרחק
מהפארק, טוב שבגנן בנה מלכודות רבות כל כך, כלום לא יכל להתקרב
לפארק. חוץ ממכוניות כנראה כי הניידת בעצמה ניסתה לפרוץ לפארק,
וכלום לא עצר אוצב לא ריסוס, לא זבל , לא פירות רקובים, ואף לא
מריצה ואת חפירה. הגנן נאלץ לסגת לטירה שלו ושם כאשר ניסתה
הניידת להקרב היא חטפה המוני אבני גינה מתגלגלות ומכאיבות,
והשוטרים שכבו בניידת מגנים על עצמם. בינתיים ניצל המסוק את
הסח הדעת של הגנן והתקרב לטירה אך הגנן המיומן כבר הספיק לחסוף
את נשקו הסודי שתכנן במשך ימים רבים, "קוטל הדרקונים", מכשיר
אימתני שבנוי בצורת קשת אם כף רחבה שיכולה להכיל כמויות
מרשימות של זבל וקקי שאסף מהביוב שהזרימה השכונה לממלכתו
במרוצת השנים, אך זה לא עזר לו מפני שבינתיים כבר כל הפארק היה
מלא בשוטרים ופקחים שהצליחו לעבור את המלכודות שלו בלי ששם לב.
מהר קפץ הגנן לתוך טירתו ושכב במיטה וחיכה לישוע וזאת לא הגיע,
אז לצליליו הצורדנים של השוטר שעמד בחוץ וקרא לו להכנע, אמר
לעצמו הגנן "טוב היה שווה לנסות"
ויצא החוצה.