גיתית ש / מצבה |
עליתי לרגל אל
יצועה החדש
כבימים עברו לשבת
על סיפו של כס הקדושה
אך לא דובבתי -
קצת ליטפתי
ומיררתי,
וצרחתי
ונשתתקתי
והסתכלתי
ופתאום התחוור לי:
בעולם כולו הזיכרון
נשאר, לא ימוש, סטאטי,
יושב תחת גפנו
שבין הנותר לנגמר;
רק במשפחה שלי
הזיכרון צועד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|