מיטל פישל / שקט |
הדמעות המאובנות הפכו לחלק בלתי נפרד מפניי
הרוח מכה על גבי שניה לפני שהיא נפרדת מחלומותיי
השדים כבר שנים לא ביקרו כאן
רק הותירו לי את שבריי חלומותיהם הרעים
נותרתי לבד, עטופה בצל ופחדים
טיפה של אושר תגיע מתי שהוא
ואולי הדמעות המאובנות יישברו
הרוח תאסוף אותי בזרועותיה ולא תוותר על חלומותיי
היא תכסה אותי בלילה בשמיכת צעקותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|