כבר מגיל עשר אני מאוהב בה. אוהב את היד הארוכה שלה כשהיא
נוגעת בכוכב, אוהב את שיערה הבלונדיני והמתולתל ואוהב את הקול
הסקסי שלה כשהיא אומרת "נגה". נכון, אולי אני נשמע לכם סוטה
אבל אני אוהב את הילדה של נגה תקשורת, זאת שמופיעה אחרי כל
תכנית בערוץ הילדים. רק בשבילה עשיתי כבלים, כדי לשבת ולהסתכל
עליה שוב- היא נראית לי כל כך תמימה וחמודה. לפעמים אני חולם
עליה, שאנחנו מזדיינים והיא כל כך טובה, שאני רואה כוכבים מרוב
אושר. "נגה" אני אומר לה (המצאתי לה את הכינוי נגה) "אני כל כך
אוהב אותך"
"גם אני אותך" היא עונה בקול המתקתק שלה ואני נמס מאושר.
ואז אנחנו מדברים קצת ואני שואל אותה אם לא קשה לה לעשות כל
פעם את אותו התפקיד- להושיט יד ולגעת בכוכב "משתדלים" היא
אומרת בנימה משועשעת ושתינו צוחקים.

לא מזמן החלטתי שאני כבר לא יכול יותר. אני חייב לפגוש אותה.
התקשרתי אל "נגה תקשורת"(הטלפון שמור במערכת) כדי לשאול עליה:
"הלו?" עונה הפקידה
"שלום, אני התקשרתי בקשר לנגה"
"מי?"
"נגה- הילדה שמושיטה את היד לכוכב"
"אהה... בחור, קוראים לה עירית"
"אוקי אז שיהיה עירית, אפשר לקבל את הכתובת שלה?"
"אוקי אם אתה רוצה..."
יש!!! אני לא מאמין! יש לי את הכתובת של אהובתי  אני סופסוף
אוכל לפגוש אותה!

אני עומד בפתח ביתה של עירית- קרוואן בגודל בינוני ועומד לצלצל
בפעמון. אני מתרגש מאוד וגם מאוד שמח. אולי נהיה ביחד האם זאת
התגשמות חלומותיי?  
אני מצלצל בדלת, היא נפתחת ברעש מעורר צמרמורת והיא עומדת
מולי.
"אה? עחק עחק מי זה?" אומרת המסוממת שעומדת מולי.
אני בודק שוב אם הכתובת נכונה, כן זה המקום! מוזר.
"ש...שלום, אני מחפש את עירית" אני אומר בקושי
"מי?" היא שואלת בטון מרחף
"זאת מהפרסומת של נגה תקשורת"
"אה... זאת? זאת אני" היא אומרת ומתחילה לצעוק
"ת...תודה רבה" אני אומר והולך מהמקום.
בת זונה הפקידה הזאת! איך היא עובדת עליי, אני רוצה את הכתובת
של עירית והיא נותנת לי כתובת של איזו מסוממת! טוב, אני לא
אכנע עכשיו, אני אמשיך לחפש! עירית אהובתי! אם את שומעת אותי,
תעני לי!!! אני אוהב אותך!