אלן מאיר / רכבת הרים |
הופך מיום ליום לפחות נינוח.
כמו ברכבת הרים אין סופית,
כמו נדנדה נצחית,
פעם כועס וזועף.
ופעם עצוב והפוך.
לא מוצא סדר,
לא מוצא שום צדק.
מחפש דרך.
מחפש ערך לדברים שאינני מסוגל להבין?
לנושאים שאינני מסוגל להסביר?
איך אדע שמה שאני עושה הוא הדבר הנכון?
שוב חש את הנדנדה,
שוב חש את הדריכות כאילו חזרתי למלחמה.
ושואל איפה הצדק?
איפה הדרך?
ואין צדק,
ואין דרך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|