זה כבר כמה ימים שאני שואל את עצמי מה לעשות,
זה כבר כמה ימים שאני חושב אם כדאי לנסות.
למה היא השנייה שמסתכלת לי בעיניים ורואה את הנשמה,
השנייה שאותי משלימה וחבל קשור לליבה.
בעיניי היא לובשת מדים אבל לא של צה"ל,
היא הצטרפה לצבא לא מרצונה ועם המון המון רעל.
עם כל חיוך וכל נגיעה היא כובשת חלק אחר בגופי,
משאירה אחריה ניחוחות וזכרונות,
היא גורמת לי להרגיש טוב עם עצמי.
במדיה היא זוהרת למול כל האחרים,
היא ממלאת את חיי ביפים שבצבעים.
כל יום מחדש, להפתיע אותי היא מצליחה,
כל חיוך כל מבט, כל מילה מצליחים להחסיר מליבי פעימה.
אני יושב מתחת לענן שמסתיר כוכב,
חושב עלייה, מנסה שלא לחשוב עליו.
הוא בטוח המאושר באדם אם היא שלו,
אבל אם הוא עושה אותה מאושרת אז זה בטח מגיע לו.
עכשיו אני יושב מעודד מהמחשבה
שאם יש עוד בחורות כמוה אז אולי אמצא לי שוב אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.