דם ואש ותימרות עשן
ריח המלחמה מתגנב אליי
לא מנסה לברוח מכאן
מנסה שלא להפסיד ליצריי

חיילים קופצים ממטוס צבוע שחור,
חיילים במצב שכיבה יורים למטרות עומדות.
עוצם עיניים מקווה לא לזכור,
חושב על המצב היום כמה שהוא לא כוחות.

מתקדם בשקט בשקט אך בנחישות,
מנסה לאהוב אותה ומרגיש כמו גנב.
מנסה לשכנע את עצמי שמדובר בתחרות,
מנסה לשכנע את עצמי שהוא בה לא מאוהב.

והיא, היא הירושלים שלי,
אבל גם איתו יש לה עבר.
והיא, היא המענה לתפילותיי, המקור לשמחתי,
אך סיפור האהבה שלהם לצערי עדיין לא נגמר.

"כי שמה צורב את השפתיים
כמו נשיקת שרף"
"אם אשכח ירושלים
אשר כולה זהב"