[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איזה שעמום אז שומעים קצת מוזיקה
יש אלוהים מספרים לילד הקטן
הוא זה שיגן עלייך מדברים שאתה לא מבין
והוא זה שיעניש אותך כשתיקח שוקו,
כשאף אחד לא מסתכל.

וכשהוא עם הרובה ביד הוא יודע שקיפוח נפש דוחה שבת.
אז הוא מדליק סיגריה אחר סיגריה,
מסתכל במשקפת, רק לא להרדם.
הוא יודע שאלוהים שומר עליו אבל דואג לשאר החברה,
שבישלו לוף בפינג'אן של הקפה שממנו הוא לא אכל.

הוא שומר על ארץ זבת חלב ודבש,
חושב על כל החטאים שדינם הוא מוות,
על הפעם שזיין בכיפור ועל כל הפעמים שרקד, נסע, עישן,
והשם יודע מה חילל כששבת מלכה הייתה בפתח.
הוא שוקל את כל המעשים הטובים למול הרעים
מקווה שאל מלא רחמים שם למעלה.

מרים עיניים לשמיים מלאי עננים נושא תפילה
מבקש רק להגיע הביתה לשכב במיטה הריקה,
ושוב מתוך שעמום לשמוע מוזיקה

כשתורו שוב לשמור וארובות השמיים נפתחות,
הוא חושב כמה מיותרת הייתה הסיגריה ההיא,
כי עכשיו אלוהים לא שם לשמור עליו יבש.
וקולה של אמא נשמע קרוב מתמיד
"כל עקבה לטובה" היא אומרת
"כל עקבה לטובה..."

כן, אולי היא צודקת אולי אקבל כמה ג'
והם ימותו שם לבד
כשאני בבית עם הזין ביד
ואז מתוך שעמום אשמע קצת מוזיקה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כסף הוא כמו
חרא- כדי להרגיש
טוב צריך לשחרר
אותו


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/03 3:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שניר סבון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה