נפגשנו ביום גשום של זמנים עברו
בתקופה של התנסות
את היית רטובה בין טיפות ואני שקוף תחתייך
אמרת לי שאת מפחדת
מפחיד להתרגש אמרת
אני עדיין לא ידעתי את תוכך
עוד לא נשברתי למגע

הגיעה רוח ושינוי תחושת שמיים בין צלילים
לאט פרחו להם בעוז
על פני גנינו נפתחו
פרחים של נתינה וריח רוך וחמימות

דיברת אליי
דיברת אליי
אל עצמי

האם הכרנו בעבר חיים שלמים בתוך בועה?
האם עטפת אותי תמיד ולא קרנתי לאורך?
את מכירה אותי
ואני... אני מכיר אותך אותי
מכיר אותנו כה דומים
חוטים שזורי רקמה תמימה
תמימים באחדות של נשמה בחיפוש

מה חיפשנו כל השנים?
האם מצאנו את תוכנו בשלנו וסובב?
זה מבלבל
ראשי סחרחר

נפגשנו בזמן של שדות וקברים
שריטות קטנות צורבות בעור צעיר
שאלנו זה את זו אל תוך תוכנו, לעצבות
היה קשה להבין
ללטף את הכאב

תמיד אהבתנו
גם כשלא ליטפנו עננים באותם שמיים
גם כשהאופק נראה אחר