[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פטרייה ועוד אחת
/
פה ושם בחורף

לא מכיר שום מקום..
משפחתי, בית מגוריי
ימי ילדותי, זכרונותיי
מבני בטון מביטים בי בפה שחור ופעור
מסתורין שלא נבנה עוד וכה מוחשי
אותו רחוב נראה לי שוב כאורח זר במסלולי
עם זאת, מעולם לא דיברו אליי בצורה כזו
משהו מתפוצץ לי מבפנים וצועק לברוח
אבל הקול שלו הופך לאט למסמרים שננעצים בתוך רגליי. אני לא
יכול לשלוט בקולות שמובילים אותי שולל. שמא בדרך הנכונה?
לא מכיר שום מקום.
האורח הלא צפוי מתגלה כמכונה.
במסווה ניכור הם שולחים לי את היקר לי ביותר.
אני שולט עכשיו בפחד.



איזו התגלגלות..
שוב מסיע את עצמי אלייך
הגלגלים חורקים כשאני שולח גרגרי חול קטנים לעולם הבא.
הם קופצים וצוהלים ומאחלים לי בהצלחה לפני שהם עולים
בשלהבת של אור.
זרם בלתי פוסק של סטירות מצלצלות מלווה אותי בשמחה ובששון, מה
שגורם לידיים שמלטפות קרחת להיראות כמו משחק הכסאות - חובבני
ופשוט לא במקום. לא יפה לצחוק על נכים. לא יפה לצחוק עליי.
אז מה אם אני מזכיר כורסא שיצאה לטייל, לפחות אני לא טובל את
היד בצלחת גולש ומורח על האף.
ואני לא מאיים על אף אחד. אז תואילי בטובך לחכות עד שאני מגיע,
בבקשה ממך.
הגלגלים ממשיכים לחרוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל הדיסלקטים
זלב!







דיסלקטופוב
בהכחהש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/4/03 9:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פטרייה ועוד אחת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה