קרה שחלפתם בקרון רכבת פרברית למול כפר ערבי,
ישובים על יד אמא ובתה הקטנה, המברברת ברוסית שוטפת ועיניה
מבריקות? כאשר צלילי מוסיקה חיננית-עממית ממדשאות הרי בולגריה,
משתיקה את צעקות המחאה של יהודי חרדי לבוש שחורים שרץ מעבר
לחלון הרכבת? הבעה של צער ותסכול בפניו?
"יחי המלך המשיח" - כתובת על כובעו.
איזה עולם נפלא.

לפעמים כשתופסים אוגר קטן וחמוד שזה עתה ראיתם בידיים,
הוא מחרבן מרוב פחד.

מזג האויר עושה לפעמים דברים ממש מגניבים. לפני הגשם, כשהעננים
מכסים את שמש אחר הצהריים יש תחושה של גג מעל לרחובות. כך
הופכת העיר לבית גדול עם מסדרונות וחדרים שמהלכים בו אנשים.

חשבתם פעם על הרגשות של השקית שתייה?
כשחם, רע ולא נעים, תמיד קונים שקית שתייה. מחבקים אותה חזק
ביד ולוגמים בהנאה את הנוזל הקריר והנעים אל תוך הפה היבש. ואז
זורקים אותה לכל הרוחות ותמיד מתפלאים איך המחיר שלה עדיין חצי
שקל עוד מאז שהייתם בכיתה ג'.

השטן הוא לא ציפור. הוא לוציפר.

אל תבוא לשטוף כלים,
אם אתה לא אוהב לגעת בשאריות של אוכל.

אין כמו לבקש עשר אגורות בשביל לקרב בין אנשים:
לראשון חסר מטבע צהוב כדי לקנות תותית, והשני ישמח להיפטר מכסף
קטן בארנק וירגיש טוב לעשות טובה קטנה לידידו.

לא כדאי ללכת לישון עם זכרונות -
בבוקר קמים בלעדיהם.