בחלומות של הקיץ
אני צועק אל מול פניה
החשופים אליי
למה אני לא יכול לעבור את המרחק
למה אני לא יכול לנצח באמת ובשקר
בינינו מפריד אוויר וחיוך של סתר.
האמת
היא יודעת
היא קוראת את מחשבותיי
והאמת, אני יודע
אוי לשקר כי טוב הוא בעיניי.
בחלומות שאחר יקיצה
בדרך ללא מוצא
אני חושב
מה היה ואיך והכל אותו הדבר
אם את החוקים שלו הקשוחים אלוהים שבר
ואיזה חוקים
מי קבע את המרחק
אוויר שנע לו הלאה ונמחק.
האמת
היא יודעת
וגם אני יודע אותה
רגעים קטנים של אושר
אחרונים הם, במחיצתה.
ולא שמתי יד על ראשה או חיבקתיה חזק בין זרועותיי
והרגשתי שהיא שלי, שלי עד בלי די.
בחלומות של הקיץ
אני צועק אל מול פניי
והצעקה נשברת
לאלפי רסיסים זעירים של זיכרון
אבק חלומות
משייט בחלל החדר
עד שנרגע
ונח עליי כשמיכה. |
