יושבת בחדר... רגל אחת על הכסא רגל שניה על המיטה, מסתכלת על
הקיר הסגול שלי, לוקחת שאכטות קטנות מהסיגריה שאוחזות
אצבעותי.

מעניין מתי הכל יפסיק להיות מבולבל כל כך, מעניין מתי פעם אחת
אני אזכה לחשוב בהיגיון, מתי משהו טוב יקרה לי מבלי שאני אצטרך
לוותר על משהו אחר?

מפסיקה לחשוב, פותחת חלון..רוח קרה נכנסת דרך הפתח הצר ומבלגנת
את קווצת השיערות הקטנה שנמצאת קרוב לעיניים.
מאפרת, מסיטה את המבט מהקיר, מחליפה רגליים...

למה? למה תמיד הכל צריך ללכת על שבילי עפר? למה תמיד בדרכים
צדדיות בלי טיפת אור, למה תמיד להאבד במקום ולא לבחור בשביל
האספלט עם פנסי הרחוב..

קמה מהכיסא, מתיישבת על המיטה, מכבה את הסיגריה ונשענת על
הכרית הגדולה מאיקאה, בוהה באורות הציבעוניים מהמערכת

אז יש סקס בלי אהבה? אפשר לעשות את ההבדל ברגשות? ואיך בכלל
אני מסוגלת על לחשוב לשכב איתו כשאני עדין אוהבת מישהו אחר?
אולי בגלל שאני כל כך רוצה שהוא יעלם לי מהמחשבות, יעלם לי
מהחיים.

מכבה את האור הקטן, נכנסת מתחת לשמיכה, עוצמת עיניים.

מספיק לחשוב כבר, זה לא עוזר לטחון את אותן המחשבות בלי
הפסקה.

מפסיקה לחשוב...ונרדמת.