אני תקועה בין זיכרון למחשבה.
אולי מחפשת      אולי פשוט מחכה -
שאותו אחד שבו התאהבתי יחזור,
שתעלם הריקנות מליבי השחור.

ביחד - אבל כל אחד לבדו.
ליבי כעת יצא מרשתו.
אך עדיין פוחדת להיפגע ושוב לטעות.
פוחדת לחזור לאותן הדמעות.

אולי אוהבת
                ואולי כבר לא.
מחפשת בליבי מקום שלא שלו.
אבל מפחדת
                כל כך מפחדת
מהכאב הישן עדין סובלת.

לא רוצה שוב שהכאב יחזור.
לא רוצה שאת פניי הוא לא יזכור.
רוצה לאהוב    כשהוא פה לידי
רוצה שליבו יהיה רק שלי.
והינה אני לבד והוא שוב לא נמצא
ואולי אהבתו אלי זוהי רק אשליה.
ואולי השיר הזה הוא בעצם הרגשה
בתוך גוף שאינו מבדיל בין אהבה לחולשה.