אני קצת מקווה שאתה
סובל עכשיו. אני יודעת,
זה קצת רע,
מצידי, לרצות שתסבול קצת,
עכשיו, אבל אני נורא
רוצה שתבין אותי,
איך שאני מרגישה.
אני קצת מקווה שאתה
מרגיש אשם, עכשיו. בכלל,
לדעתי אתה עוד
אוהב אותה, והיא
אותך, ואולי אתה בכלל
אוהב את השנייה...
ואותי היא
שונאת. בעצם, גם אני הייתי
שונאת. אני חושבת.
אני שומעת את הקול שלך,
עכשיו. שומעת את הסבל שכל-כך
רציתי לשמוע.
שומעת ורע לי. רע לי לשמוע את
הסבל שלך.
אני שומעת את האשמה שלך,
עכשיו. שומעת את הבכי הפנימי כי
בנים לא בוכים. לפחות לא ב
פומבי.הם מרגישים
חשופים מדי. אני חושבת.
אבל
אני שומעת את זה כל-כך
טוב ו
טוב לי. ו
רע. ואני
סובלת. וחושבת עלייך. ו
מרגישה. אשמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.