|
אני תופר לך שיר
כרשת לצוד
לדוג אותך כשתצללי
במצלול המלה.
את שודדת ממני מלים
דמעות ואבחות רגש קדומים.
ושקי מתמלא חדשות לבקרים
רק קחי.
בני עלי מנזר
השקי אותי
עד שהעציץ
ירטיב את השטיח
דרכי אותי ליין חי
ושתי אותי יום יום. |
|
|
מצאתי את מותי
!
מסתבר שאיבדתי
אותו לדעת
אבל הדעת לא
סובלת אותו
אז היא העבירה
אותו (על דעתו)
לבית עבוט של
דיסלקטיים !
ב מ ק ר ה
אני באה לבקר את
אמא שלי
ומה אני מוצאת
שם ?!!!...
לא ענק ?!!!
צפיחית בדבש
העלמה והמוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.