המסע מתחיל כאן, בראש. אתה מחפש את עצמך במקומות רחוקים רק כדי
לגלות זאת. אתה מחפש כדי למצוא משהו חדש, למעשה אתה ממציא את
עצמך מחדש.

אתה משתנה רק כדי לחזור לעצמך. ברור, זה לא ברור. אנסה
להבהיר.

יש שם, בתוך הראש, מחשבות שרצות, ואתה תופס חלק מהן וחלק
בורחות. אתה תופס המחשבות, משמר המחשבה של עצמך. זה לא חדש, זה
ברור, אבל אני לא ממש מנסה לחדש. אני מנסה לתפוס איזשהיא מחשבה
ולהעביר אותה אליכם עטופה במילים.

יש אתה שם בפנים? לא ברור. אני מנסה להפשיט את עצמי למושגים
שהם מעבר לאני, פשוטים, קטנים, אטומים של אניות. בלתי אפשרי.

אתה מחפש את עצמך רק כדי לגלות שהיית שם כל העת, מוצא את עצמך
בוהה במראה. אתה מחפש משתנים, גורמים, דברים המשנים אותך ממצב
למצב.

אתה ההשתנות הבלתי מוגדרת של עצמך. לא ממש מדוייק, אבל אני לא
מצליח לשים את היד על הזרוע ולתת תמונת מצב מדוייקת של הדופק
הנפשי שלי.

אתה מה שאתה עושה מעצמך. נדוש, אבל נכון. אתה לא סטטי. אתה
ההשתנות. זו הסתירה, אני חושב. אני לא יכול להגדיר את עצמי אלא
כמשהו משתנה, אבל צריך שיהיה משהו קבוע כדי שנוכל להכיל עליו
שינויים. לא חדש. אריסטו, אפלטון ואפילו הפילוסופים הקדומים
יותר דיברו על אי היכולת לתפוס שינוי ללא מצע קבוע. השינוי
עצמו אינו אפשרי על פי זנון והצב. אני סוטה מהנושא. האם זה מה
שאני עכשיו? סוטה מהנושא זאת אומרת? לא ברור מה אני כרגע.

אתה חור גדול בראש.