[פריז, 6.10.2002 - 30.9]
שוב: חיבוק ראשון
נחיתה עם שחר.
נשימת פריז של בוקר.
על האי בין שתי זרועות הסן הרוח
שנאלמה בבית זה מכבר שבה וממריאה
עם זיקוקי ויטראז'ים בסן-שאפל
אחר-כך רוגעות עינינו
בנשיקת השקט המוריק אצל המים
מעבר לקשתות פון-נף
רגע עמד דמי מזרום
אחר הפך פניו במחזורו
ראשך נינוח על כתפי
שמאלי לצווארך
מעניין, אמרת
מעניין, אמרת על משבצות פרק סיטרואן המהונדס
אבל גן אורבאני פוסט מודרני אולי אפשרי
דווקא בעיר שהיא כל-כך תשלובת של היסטוריה
של תרבות ושל פיוט
עיר שאין כמוה להריון שירים.
עוד מעט בבואה-דה-בולון
שוב נתרפק על שיפולי החורש
ונעורינו ישתקפו עם צמד הנאהבים אצל המים
מוחש - מופשט - מוחש
אצל מונה במרמוטאן
עם ההתרשמות מעמוד השמש הזורחת הנשבר במים
עם תחנת רכבת עשנה
עם הנמפיאות הפורחות שלושים שנה
מן המוחש אל המופשט.
שלושים שנה ומעלה עשינו דרך הפוכה:
מכיבוש מופשט, ערטילאי, כמו הזוי
עד שרגשות כבושים נעורו
עד אימת מתינו
פרי רעל בלהת לא חייהם
שדרות וילסון 13
שוב ושוב עליתן במכחולו, המחוללות
גם אני פגשתיכן זה מכבר:
אתמול אצל פיקאסו במארה
לפני-כן בהרמיטאז'
אבל היום -
איך זינקתן מולי היום באולם מאטיס
מן הטפחות עד המסד לסחוף
אותי אתכן בשכרון
ריקוד שאינו
נגמר
סטאבט מאטר
שעות החסד שהחמצנו לפני שבוע באבו-גוש
חזרו בסן-ז'רמן-דה-פרה עם פרגולזי
בסטאבט מאטר מצמרר
ואצלנו גם היום מקוננות עוד אמהות ועוד
ואין גואל
החלפת קידומת
טלפונים מהבית: היום אני מחליף קידומת.
מחר הטלפון שוב יצטלצל בדירתי בתל-אביב
לקראת פגישה עם חברים מבקה
מחיפה או מנצרת ועוד
להתעמת עם מבוכת הרוח, עם שתיקתם
של משוררים |