מזל מדיני / מול סבתא |
עטויה בשמלת זרדים.
שתי כפות רגליך
קרועות ודואבות
וידיך חופנות נשמתך.
ביקשת לתת לי את שמך,
עדיין רוח באפך,
מקווה להפיח את לידת החיים
בעצבונך.
והורשת לי עמו
את קריאת הלב,
עין דומעת
ופה אלם.
והורשת לי את הפחד
מלקרב, מלחוש
ולדעת עד תם את הכאב.
וכמו לוחם עומד על המשמר
בידיו מסלק הרוע,
נוגע לא נוגע
ושומר על עובריו
לבל ישאו מורשת
דור
נגוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|