יד ימין עולה
ויד שמאל סוערת,
רגל ימין כאילו נוגעת
ושמאל מקרטעת.
אני רוקדת, אמרת,
אני בובה עם חוטים,
מחייכת חיוך שיודע לבכות.
תרקדי  עמי, אמרת,
תרקדי בלי סדר
ובלי הגיון
ומבלי לנסות להסביר את הכל.
והושטתי לך יד
לרקוד לקול מנגינת הקרקס
ונתקלתי במחסום הבועה,
כה יפה ומטעה.
וחפשתי נתיב אל עיניך הריקות,
לרקוד ולאחוז בחוטים
שינועו לאט, פן יקרעו בסערה.
וכמה כאבתי לרקוד
         את רקוד היודעים,
כי ידעתי -
שם בתוך הבועה
           הבובה שומעת
                   את צחוקו
                           של המושך בחוטים.