מנסה לעשות סדר במחשבות
ולמיין את אינטימיות המאורעות
וסבור כי בעת ההיא
שבין ירכייך היה צווארי
ובלשוני עינגתי דגדגנך.
את רק היית מרוכזת באנחתך
ונתת ללשוני לשוטט
במרכז עולם תאוותך,
ממתינה לברך ברטיטה
כל הדרך אל האביונה.
לא הקלתי עלייך המסע,
עשיתי הכל להאריך הצפייה,
התגריתי בך במין השהייה
ואת השתנקת מקצב הנשימה
הפצרת "שוב ושתה מכוס תאוותי
אל תפסיק לטעום אותי,
תן לי להרוות צמאונך
במשקה שהפיק גופי עבורך,
משקה מתוק וחמים-
יין מיוחד לחושקים".
17/11/02 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.