עדי דס / בוכה ברחובות |
הבית ממני רחוק,
קדימה ולאחור
מסתובבת סחור סחור.
עדיין הכל שחור.
בכל זאת ממשיכה ללכת.
מנפנפים לי לשלום
מעיר מוארת רחוקה
ורומזים לי שאין סיכוי
שאמצא אהבה.
בוכה ברחובות
רואים ולא מגיבים
לבית אין טעם מתוק
ואם כן,
הטעם נגמר בשניות.
צונחת על המדרכה
נרדמת לשתי דקות
כי לא שקט
ממחשבות מטרידות
מידיים לוקחות
מאינספור אכזבות
ממשאלות שלא מתגשמות
שגורמות
לבכות ברחובות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|