|
קולך עוד מתרונן בי,
דפנותי מהדהדות את צחוקך.
הדים הדים
צלצולי כסף סתומים-
שאי אפשר לפרש בי,
שאי אפשר.
וכמו בירוקים העגולים האלה,
החלק שקרוב ללב אצלי הכי חמוץ.
(מעט שנותי למדוני-
מנגנון נחוץ).
הבן, אני בעצם
תיבת תהודה חלולה.
בטפשותי בחרתי להנציח בי
כל מילה שלך.
כל מילה. |
|
|
הי אתה!
כן אתה!
אני מדבר אליך!
תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך, שב
ישר, וסדר מייד
את ערימת הזבל
והניירת שיש לך
על שולחן המחשב.
כן, אני יכול
לראות אותך! זה
ממש בושה איך
שאתה חי. שקם את
עצמך, ומיד. צא
החוצה לשאוף
אוויר, אתה פה
כבר כמה שעות,
נכון!?
אני מכיר אותך,
זו לא הפעם
הראשונה שאני
רואה אותך פה
ככה. יאללה,
תתארגן!!
צרצר, האח הקטן
צופה בך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.