הכאב יעבור, הם אמרו לי, עם הזמן,
אבל אצלי, כאילו הכאב רק מתחזק.
הכל, הם אמרו לי, יסתדר בסוף,
אבל אצלי, כאילו הכל רק מתפרק.
"צריך להמשיך הלאה"
ואני רק נופלת יותר למטה.
"צריך ליהנות, לצאת לבלות, לרקוד"
ואני לא מפסיקה לעשן, לבכות, לרעוד.
והם ממשיכים, כמו תקליט שחוזר וחוזר
הם תומכים, מעודדים, מצחיקים
ולוחשים- זה ייגמר.
אם רק היו שם לראות אותנו ביחד,
אם היו שומעים את הדברים שאמר לי
אם היו מבינים שהייתי ילדה כל כך מאושרת
לא היו אומרים, לא היו מנסים
היו רק מתאבלים איתי ובשקט.
"צריך להמשיך הלאה"
ואני רק נופלת יותר למטה.
"צריך ליהנות, לצאת לבלות, לרקוד"
ואני לא מפסיקה לעשן, לבכות, לרעוד.
תקליט שחוזר וחוזר
לוחשים- זה ייגמר.
8/2/03 . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.