|
הזמן עובר,
גרגירי החול יורדים בזה אחר זה.
אך אני לכודה על גרגיר שנתקע.
רק שניינו והמחשבות.
ואין לזה סוף.
הזמן עובר,
השמש זרחה ושקעה כבר שש פעמים.
והמחשבות מגיעות.
על אותו לילה בחוף.
הלילה ירד לו בפעם השביעית,
ושוב אובדת אל תוך ים הדמעות.
והמחשבות לא פוסקות.
אני רואה אותו, מרגישה אותו.
מבטו, המגע הנעים.
הוא פה איתי,
וזה כמעט אמיתי.
והינה השמש מסנוורת,
כבר בפעם השביעית.
קורעת ומנתקת אותי מחלומי.
והוא, כן הוא עדיין איתי,
לכוד בתוך מחשבתי.
חבל רק שזה כבר לא אמיתי...
|
|
|
אם יגאל היה
יורה במירי
אלוני הייתם
אומרים לו תודה,
אז הוא רצח את
רבין, ביג
דיל...
תבינו, הוא היה
בלחץ של זמן
האוטובוס חזרה
כמעט הגיע, אמרו
לו שמירי כבר
יורדת, הוא חיכה
חיכה, שוחט ירד,
זוילי ירד, פרס
ירד, ומירי?
כלום!, פתאום
הוא רואה את
רבין ומהעצבים
של לאחר את
האוטובוס הוא
נאלץ...
בסוף לקחו אותו
בהסעה של
המשטרה, אבל
החארות האלו לא
הביאו אותו
הביתה מאז.
עו"ד שמעון
מזרחי, מגן על
לקוח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.