ההודים עם מציק,לא משנה איפה אתה יושב, ומה אתה עושה, רוב
הסיכויים שאם תשב יותר מ-5 דקות באותו מקום יתיישב לידך הודי
אחד, יסתכל עליך וישתוק 2 דקות.

בסיום תקופת החסד, הוא יפנה אליך וינצל את 3 השאלות שתרגל
באנגלית:
What's your name?
Which country you from?
How old you are?
אם תשאל אותו משהו שהוא לא התכוון אליו הוא יענה רנדומלית באחת
מאותן שלוש שאלות חשובות.
אחרי חיוך ושתיקה ארוכה הוא ילחץ לך יד, מורח עליך משהו שקשה
לזהותו.

לאחר עוד סדרת חיוכים מעיקים אתה תקום ללכת, להתרחק כמה שאפשר,
אבל הדרך תוביל אותך אל הודי אחר שישאל אותך, What is your
name?

במידה וקיבלת החלטה אמיצה להשאר במקום למרות השאלות המציקות,
לא יעברו 10 דקות ותמצא את עצמך טובע במעגל של עשרות הודים
מחייכים, רובם בעלי קשר דם להודי איתו דיברת, שמצא לנכון לקרוא
לכל הצדדים במשפחתו אותם לא ראה שנים בכדי להציג בפניהם את מה
שגילה.

הוא מעדכן אותם בהודית שתי דקות על מה שכבר גילה עליך, וחוזר
בגבורה על שלוש השאלות ששאל אותך ועל התשובות שלך. לאחר שתי
דקות של שתיקה וחיוכים יפנה אליך אחד המבוגרים שאגר מספיק אומץ
וישאל  What is your name?

לאחר שתענה לו שוב את שמך, הם יסתכלו אחד על השני וימלמלו
לעצמם מלמולי הפתעה. באופק כבר תוכל לראות אנשים נוספים ממהרים
לראות את התייר לפני שיברח. ואז יפנה אליך שוב ההודי המבוגר
ויגיד לך
My name is gingggghsdf (להודים יש בעיה בשמות, הם מוסיפים G
איפה שבא להם ובולעים חצי מאותיות השפה כאילו היו צ'פטי חם).
בשלב זה ישארו בפניך 3 ברירות -
להתעלם ולהמשיך להתמודד עם דקות השתיקה (מאד אמיץ מצידך,
בהצלחה!)
לבדוק לעומק למה הוא מתכוון כשאמר gingggghsdf (מנסיון, אף פעם
לא מגיעים לשם האמיתי)
להגיד "Nice to meet you" וביודעין להכניס את עצמך למצב שבו
נשלחת לעברך יד ללחיצה וכעת תמצא את עצמך במצב בעייתי...

אתה יכול לא להושיט יד, לנסות להתעטש, לקשור שרוכים, להגיד
להודים "תראו, יש שם פרה" ולנסות למשוך זמן... היד תחכה לך...
היא לא הולכת לאף מקום... היא חיכתה הרבה זמן לתייר מערבי
ועכשיו היא לא תתן לאפשרות לברוח.

אתה יכול לברוח ! מהר כמו הרוח, לכל כיוון אפשרי, כשהדבר החשוב
הוא לא להשאר באותו מקום נייח הרבה זמן.

או שפשוט אתה יכול ללחוץ את היד ולקבל את הידוע מראש -
כל ההודים יחייכו ויהיו מרוצים מלחיצת היד המתוקשרת, ואז יפנו
אליך אחד אחד בתורו ויגידו את שמם ואתה תלחץ להם את היד, מנסה
להבין איך נכנסת לסיפור הזה ומה לעזאזל היה רטוב על היד של
ההודי האחרון. בראשך ירוצו פלאשבקים של בר-מצווה מלאה באורחים
הודיים ששואלים אותך מה השם שלך, צובטים בלחי ואומרים "כמה
שאתה גדלת". אם לפחות היו משאירים צ'קים...

גם כשאתה נוסע בריקשה, הולכי רגל במקום פשוט ללכת רגל ינצלו את
השניה שהריקשה שלך עצרה, יסתובבו אליך עם חיוך ובלי שיניים
ויצעקו לעברך What is your name?

ואם החלטת לנסוע באוטובוס וחשבת שתוכל להתנתק, תגלה עד מהרה
שההודים אוהבים את זה מקרוב... השאלה האם נשאר מקום באוטובוס
אינה רלוונטית, תמיד אין מקום, ותמיד יש עוד משפחה שלא התרחצה
וממש צריכה לשבת עליך. גם אם החלטת לשלם הרבה כסף ועלית על
אוטובוס דה-לוקס (ממש!) בעודך מחפש אחר שקט ושלווה, עד מהרה
תגלה שגם ההודי שיושב לידך זקוק לקצת אהבה ותמיכה, והוא יושב
ומסתכל עליך ומחייך.

ברור לך שקשר עין יוביל לנסיעה שלמה של תחקיר על השם שלך, ולכן
אתה תנסה למנוע כל קשר-עין, אתה תתמקד על נקודות בחלל, אתה
תשחק עם הידיים שלך מחבואים, תקרא ספר, תראה סרט, זה לא משנה.
הוא נמצא שם מימינך, מסתכל עליך ומחכה לשניית החולשה שתבוא
(כשהיא תבוא).

ואם תצליח במשימתך זו, נכונה לך הפתעה, אתה תעמוד בפני העונש
שמגיע לך -  המגע.
כמו שעון הודי מתוזמן להפליא, תוך 15 דקות מזמן תחילת ההתעלמות
ירך ימין שלך תרגיש לחץ מכיוון הירך השמאלית של ההודי.
תוך 25 דקות תמצא שרבע מהמושב שלך כבר חי תחת כיבוש, אם תעז
להמשיך בתוקפנות הנמנעת שלך תוך 40 דקות יד שמאל שלו תמצא את
דרכה לברך ימין שלך. זהו, אתה עם הגב לקיר אין לך ברירה עכשיו.
אתה מפנה את הראש באיטיות, בעינך דמעה, ובקול רועד אתה תשאל
אותו - "Hello, What is your name?"

אם אתה מחפש שקט בהודו, תמצא אותו על גב קרטוני חלב תחת הכותרת
"נעדר".