אין לי הרבה מה להגיד לך בנושא הזה, אז אני מעדיפה לכתוב את זה
פעם אחת ולעניין, בלי שאני אתחיל לחזור על עצמי ולעשות לך חור
בראש ללא מטרה, ולטחון נושאים כמו שרק אני ואתה יודעים.
אתה יודע שאני שונאת פרנציפים חסרי תכלית, או עקרונות בלויים,
שאתה מחזיק מהם משהו לא רגיל. אתה יודע כמה שאני שונאת
כשאומרים לי מה לעשות בטון של אני-יודע-יותר, וכמה שאני שונאת
ויכוחים ריקניים. ובכל זאת כל פעם מחדש אנחנו נתקלים באותו
מצב, רק בזמן אחר עם נושא אחר, שגורם לזה להראות כאילו-שונה.
אבל עוד דבר שאני שונאת הכי הרבה, לפי דעתי, ושלא אמרתי לך
עדיין אף פעם, זה לריב איתך.
וזה כי אני מתה עלייך, וכי אתה מכיר אותי יותר מכולם, וכי אתה
מבין אותי יותר מכולם, ולכן לפעמים הטון שאתה-יודע-יותר הוא
מוצדק, אבל אז אני פתאום נזכרת שגם לי יש פרנציפים של לא לעשות
משהו שאומרים לי, כי אני שונאת את זה. ואז שנינו נתקלים במילים
סתומות, וכשאנחנו מוצאים את הדרך החוצה מהויכוח הזה, אני עדיין
בטוחה שזה יחזור שוב.
אז בבקשה ממך,
אל תגרום לי לכתוב שוב מכתבים, כי אני שונאת לריב איתך יותר
מכל דבר אחר שאני שונאת.