לפעמים כשהכל נראה שחור,
אני אומרת תנו לאכול, תנו לאהוב ותנו לישון,
ולמה לאף אחד אין סבלנות למשהו שונה,
אם במילא אף אחד לאחר לגמרי לא דומה
ואולי נצחק מאחורי הגב של מישהו
ואולי הוא יעשה אותו הדבר,
האם זה הופך אותנו לטובים יותר,
שאנחנו פוגעים באחר?
לפעמים שהכל אפל,
אני רוצה לעלות על ענן ולעוף הרחק,
ושהכאב ישאר מאחור,
יחד עם האנשים שגרמו לו.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.